מטרות וחזון
במדינת ישראל חסרה מודעות לשכול אזרחי
וקיימת אפליה בין אזרחים, הורים שכולים לפי נסיבות אירוע הפטירה
- בכל שנה נפטרים בישראל למעלה מ 1300 ילדים, נוער וצעירים (מלידה עד גיל 24).
- הורים שכולים, שאיבדו את בנם או בתם נותרים עם חלל ונכות נפשית לשארית חייהם.
- בעקבות פטירת הילד/ה נקלעות משפחות רבות למצוקה רגשית וכלכלית קשה, וזקוקות לתמיכה וטיפול במטרה לחזור לתפקוד בסיסי.
- במקרה של פטירת ילדים לאחר מחלה ארוכה, המשפחה מגיעה לזמן הפטירה כשהיא מרוקנת מבחינת משאבים נפשיים וכלכליים (לדוגמה, קושי בהחזקת עבודה לאור זמינות רבה לטיפולים, אשפוזים ושיקום), ולעתים קיים חוסר מסוגלות לחזור לשוק העבודה ולשגרת החיים הקודמת.
- לאחר השבעה, ביום השמיני, המשפחות נותרות חשופות, שקופות, אבודות ללא הכרה בקושי וללא כלים להתמודדות.
לצערנו, אין כל מענה מסודר למשפחות השכול האזרחי. הם אינם זכאים לטיפול רגשי מסובסד, כך שמשפחה שידה אינה משגת, אינה מקבלת טיפול בזמן והמצוקה שמעמיקה תגיע לפתחם של הרשויות לתמיכה במצבים קשים.
משרד הרווחה האמון על מענים אלה, באמצעות הרשויות המקומיות יצר אפליה מבנית מקוממת שמקנה זכויות לליווי ותמיכה רק למשפחות שנסיבות הפטירה הן: תאונות דרכים, אובדנות ומקרי רצח (המתה).
לרוב למשפחות השכול האזרחי שאינן נופלות בקטגוריות אלה (כגון: (מחלות, תאונות אחרות וסיבות אחרות) המדינה אינה מקצה תקציבים.
עמותת יקיר-לי, יד ולב לשכול האזרחי, פועלת מיום הקמתה להפסקת האפליה בין משפחה למשפחה, ולהשוואת זכויות והמענים לכלל משפחות השכול האזרחי.
השינוי הנדרש?
- הכרה והבנה חברתית כי האובדן מלווה את המשפחה לשארית חייהם, גם בקרב ההורים, האחים והמשפחה המורחבת. הכרה חברתית שהם לא לבד בסיפור הזה.
- נדרש שינוי חקיקתי להבטחת זכויות משפחות השכול האזרחי (למשל, קבלת טיפול רגשי מסובסד כפי שקיים עבור קטגוריות השכול האחרות).
- העלאת מודעות שתביא לשינוי תפיסת הציבור שיביא ליצירת רגישות חברתית גבוהה יותר למשפחות השכול האזרחי, להן אין יום זיכרון ממלכתי.
מטרות העמותה:
1. סיוע וחיזוק החוסן של המשפחות שאיבדו את יקירם ממחלה או אסון טרגי.
2. מתן תמיכה וייעוץ למשפחות השכולות.
3. העלאת המודעות הציבורית לשכול האזרחי דרך קידום הסברה וחקיקה.
החזון החברתי
1. יצירת שיח בחברה הישראלית וקידום מודעות ציבורית לנושא השכול האזרחי.
2. חשיפת נושא השכול האזרחי בפני החברה הישראלית וקידום הסברה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, כולל לימוד הנושא במוסדות החינוך.
3. שינוי החקיקה בשביל לסייע בהתמודדות למשפחות השכולות.
