במסגרת הפעילות של עמותת "יקיר לי- יד ולב לשכול האזרחי"  אנו מקיימים בכל שנה שבת מודעות לשכול האזרחי, שבת פרשת 'אחרי מות-קדושים' שבת מיוחדת בסימן אחדות ואהבת לרעך כמוך. 

בפריסה רחבה ברחבי הארץ.

וידום אהרון שני בניו של אהרון הכהן מתים ברגע. טרגדיה אנושית מטלטלת.    

אהרון נדם, אך אהרון לא לבד. בכל שנה נפטרים בישראל כ- 800 ילדים (מלידה עד 18) ממחלה או אסון טרגי. הפסוק ממשיך  "וכל בני ישראל יבכו את השריפה ששרף ד'" – זוהי הערבות ההדדית של עם ישראל! 

בשבת זו נבקש מעם ישראל להיות עם משפחות השכול האזרחי, לומר בקול ברור כיחידים וכקהילות "אתם לא לבד בסיפור הזה"  ולחשוב כל אחד על פי יכולתו כיצד הוא יכול לסייע ולתמוך.

בשבת זו נעסוק בתוכן הקשור לשכול האזרחי, נעסוק בבניית הקהילה שמתגייסת ומעצימה את המשפחות השכולות הזקוקות לה, מה שייתן לשבת עוצמה רבה של ביחד ולא חלילה של עצבות.

בשבת זו אנו מבקשים, להעלות את המודעות של הקהילה כולה, לכאב המלווה משפחות אשר יקיריהן נפטרו בעקבות מחלה, תאונה, או בכל דרך אחרת. כל זאת מתוך כוונה להוסיף שמחה ונחמה.

את הכאב שבאובדן לא ניתן לרפא, אך אנחנו מאמינים שביכולתה של הקהילה להקל מעט על הבדידות והכאב שחווים משפחות שכולות. מרכיב עיקרי הוא עצם ההכרה בשכול, הכוללת התעניינות במשפחות וגם בזכרם של הנפטרים. 

תחושת השותפות יכולה להתבטא בהכרה שהנפטר חסר לעולם כולו, שהוא חשוב וזכור ואהוב.

כך כותב הרב קוק בספרו עין אי"ה: 

"ועל כן אחד מן האחים שמת ראוי שכל המשפחה,
כל האחים, ידאגו, ירגישו את החיסרון של העדר כוח אחד מהארגון הכללי הטבעי שלהם, ישימו אל ליבם שזהו אות מן השמיים, הקורא להם לתקן את אורחות חייהם ומערכי ליבם עד כדי לשוב אל ה' ולתקן את הפרצה של החלל אשר הונחו בתוך האחדות האורגנית שלהם על-ידי מיתתו של אחד האחים".